DM2 מיוטוניק דיסטרופי סוג 2
מחלת עצב-שריר תורשתית שפוגעת בכוח, בתפקוד ובשליטה של השרירים, בעיקר באגן, בירכיים ובזרועות. היא מופיעה בבגרות, ויכולה להשפיע גם על הלב, העיניים, מערכת העיכול וההורמונים.
מחלה בפני עצמה
DM2 פוגעת בעיקר בשרירים הקרובים למרכז הגוף: אגן, ירכיים וזרועות עליונות. היא יכולה להשפיע גם על מערכות אחרות, ובהן הלב, העיניים, ההורמונים והמטבוליזם.
התסמינים והחומרה משתנים מאוד מאדם לאדם, והמחלה מופיעה בדרך כלל בבגרות. כמו בכל מחלה רב-מערכתית, הטיפול הטוב ביותר הוא מתואם ולטווח ארוך: מעקב קבוע, טיפול בתסמינים, ושמירה על ניידות, עצמאות ואיכות חיים.
אם יש לכם DM2
רוב המידע שתמצאו על מיוטוניק דיסטרופי נכתב על DM1, הסוג הנפוץ יותר. חלק ממנו נכון גם לכם, וחלק לא. ב-DM2 אין בדרך כלל ביטוי בילדות, החולשה נמצאת במקומות אחרים בגוף, וכאב שרירים הוא לעיתים קרובות התסמין שמפריע הכי הרבה. גם אם קראתם ש-DM2 "קלה יותר", זה לא אומר שמה שאתם מרגישים קל.
בקצרה
- מתחילה בדרך כלל בין גיל 20 ל-60
- צורה מולדת נדירה ביותר
- חולשה בשרירים הקרובים למרכז הגוף
- כאבי שרירים ונוקשות שכיחים
- מהלך הדרגתי, לרוב לאורך שנים רבות
תורשה
- תורשה אוטוזומלית דומיננטית: סיכוי של 50% להעביר לכל ילד
- פוגעת בגברים ובנשים באותה מידה
- בניגוד ל-DM1, המחלה בדרך כלל לא מחמירה באופן עקבי מדור לדור
- ייעוץ גנטי מומלץ לכם ולבני המשפחה
איך המחלה מתבטאת
יש תסמינים שכיחים, אך פעמים רבות התסמינים ועוצמתם משתנים בין אדם לאדם.
חולשה בשרירים הקרובים לגוף
- בעיקר בשרירי הירכיים והאגן, ולעיתים גם בכתפיים ובשרירי הצוואר
- יכולה להתבטא, למשל, בקושי לקום מכיסא נמוך
- מתפתחת לאט, לאורך שנים
כאב שרירים
- שכיח מאוד, ולעיתים מופיע עוד לפני החולשה
- יכול להיות עמום, צורב או דוקר, ולבוא ולהיעלם
- לא תמיד קשור למאמץ
- אצל רבים זה התסמין שהכי פוגע באיכות החיים
נוקשות ומיוטוניה
- תחושת נוקשות בשרירים, בעיקר בירכיים ובידיים
- קושי לשחרר אחיזה, לרוב קל יותר מאשר ב-DM1
- יכולה להשתנות מיום ליום, ולפעמים כמעט לא מורגשת
- אצל חלק מהאנשים מוחמרת על ידי קור
עייפות
- עייפות שלא עוברת עם מנוחה רגילה
- יכולה להיגרם מחולשת שרירים, משינה לא טובה, מהכאב או מהפרעות בהורמונים
- לחלק מהגורמים לעייפות יש טיפול
לא רק שרירים
DM2 היא מחלה רב-מערכתית. חשוב להכיר את המערכות האלה כדי לזהות שינויים ולבקש בדיקה בזמן.
- שריריםמיוטוניה (קושי להרפות שריר), חולשה בשרירים הקרובים למרכז הגוף, כאב ונוקשות
- לבהפרעות בקצב הלב ובהולכה החשמלית. לרוב לא מורגשות, ולכן חשוב לבדוק
- נשימה ושינהירידה בתפקוד הריאות, קשיי נשימה בזמן שינה, ישנוניות ביום
- מערכת העיכולקושי בבליעה, צרבת וריפלוקס, עצירות או שלשולים, כאבי בטן ונפיחות
- הורמונים ומטבוליזםתנגודת לאינסולין וסוכרת, הפרעות בבלוטת התריס, שומנים גבוהים בדם, הפרעות הורמונליות נוספות
- עינייםקטרקט, לעיתים בגיל צעיר יחסית. ניתן לטיפול בניתוח
- חשיבה ומצב רוחאצל חלק מהאנשים קשיי קשב או ריכוז קלים. להרחבה
במה DM2 שונה מהמחלה ה"קלאסית"
DM1 ו-DM2 נקראות באותו שם כי יש להן ביטויים דומים ומנגנון משותף. אבל הן נגרמות משינוי בשני גנים שונים, ובפועל נראות אחרת.
| תחום | DM2 | DM1 |
|---|---|---|
| גיל הופעה | בגרות, לרוב 20–60 | מלידה ועד גיל מבוגר |
| ילדים ותינוקות | כמעט אף פעם | קיימות צורה מולדת וצורת ילדות |
| איפה החולשה | אגן, ירכיים, כתפיים, צוואר | ידיים, קרסוליים, פנים, צוואר |
| שרירי פנים ועפעפיים | נדיר | שכיח |
| קטרקט | שכיח | שכיח |
| מיוטוניה | לרוב קלה ומשתנה | בולטת, בעיקר באחיזה |
| כאבי שרירים | שכיחים ובולטים | פחות שכיחים |
| לב – הפרעות קצב והולכה | פחות שכיחות, דורשות מעקב | שכיחות |
| ישנוניות וקוגניציה | פגיעה קלה לרוב | בולטות יותר |
| החמרה בין דורות | לא עקבית | מובהקת |
| הגן | CNBP, כרומוזום 3 | DMPK, כרומוזום 19 |
הטבלה מתארת דפוסים כלליים. אצל כל אדם המחלה נראית אחרת, ולא כל אחד מפתח את כל הביטויים.
איך מאבחנים DM2
DM2 מתפספסת לעיתים קרובות, כי התסמינים שלה נפוצים ולא ייחודיים. אנשים רבים עוברים כמה רופאים ואבחנות עד שמגיעים לתשובה.
למה קשה לזהות
- כאב ונוקשות מתפרשים לעיתים כפיברומיאלגיה, כדלקת שרירים או כ"גיל"
- המיוטוניה יכולה להיות קלה, ולפעמים לא מופיעה בבדיקת EMG
- אין ביטוי בילדות, ולעיתים אין דפוס משפחתי ברור
- רמה מעט מוגברת של CK בדם בלי הסבר
הבדיקה המאשרת
- בדיקה גנטית מדם לגן CNBP
- זו בדיקה נפרדת מבדיקת DM1. תוצאה שלילית ל-DM1 לא שוללת DM2
- כדאי לציין בהפניה שיש חשד ל-DM2
- במקרים נדירים (כ-3%) הבדיקה הרגילה יוצאת שלילית למרות שיש DM2, בגלל מבנה מיוחד של הרצף בגן. אם הרופא עדיין חושד ב-DM2, אפשר לבקש מהמעבדה בדיקה בשיטה נוספת
שמירה על איכות חיים
אין עדיין טיפול שעוצר את המחלה, אבל יש הרבה מה לעשות כדי להרגיש טוב יותר ולשמור על עצמאות.
טיפול בכאב
- לספר לרופא על הכאב, זה חלק מהמחלה ולא "רק כאב"
- ניתן לקבל טיפול תרופתי לכאב ולמיוטוניה, בהתאמה אישית בהתייעצות עם הרופא המטפל
- עיסוי, או חימום וקירור מקומיים (כמו כרית חימום), עוזרים לחלק מהאנשים
- פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק יכולים לעזור כשהטיפול הרגיל לא מספיק
פעילות גופנית
- מומלצת פעילות סדירה בעצימות נמוכה עד בינונית, אירובית ולחיזוק השרירים
- הליכה, שחייה ואופני כושר מתאימים לרבים
- לפני תחילת תוכנית אימונים חדשה מומלץ לעבור בדיקת לב
אנרגיה והתנהלות
- לחלק משימות לאורך היום ולשלב הפסקות
- אביזרים קטנים עושים הבדל: כיסא גבוה, מעקה, מגביה מושב אסלה
- ריפוי בעיסוק יכול לעזור בהתאמות בבית ובעבודה
תרופות, ניתוחים והרדמה
- לעדכן כל רופא חדש ואת המרדים לפני כל ניתוח שיש לכם DM2
- לשאול את הרופא לפני תרופה חדשה אם היא מתאימה לאבחנה
- תרופות להורדת כולסטרול (סטטינים) עלולות לגרום לכאבי שרירים. אם הכאב מחמיר אחרי התחלת טיפול, לעדכן את הרופא
- כדאי לשמור מכתב סיכום עם האבחנה בהישג יד
מה כדאי לבדוק באופן קבוע
ב-2019 פרסמה קבוצה של מומחים בינלאומיים המלצות למעקב קבוע לכל המבוגרים עם DM2, גם כשאין תסמינים. אלה עיקרי ההמלצות. ההתאמה האישית נעשית עם הרופא המטפל.
| תחום | מה בודקים | באיזו תדירות |
|---|---|---|
| לב | א.ק.ג, ולשקול הולטר | באבחנה, ואם תקין – כל שנה עד שנתיים |
| לב | אקו לב | מגיל 40, או כשיש ממצא או תסמין. חזרה כל 3–5 שנים |
| נשימה | תפקודי ריאות | באבחנה, ובהמשך כל שנתיים בערך, ולפני ניתוח |
| שינה | שאלון ישנוניות, ובדיקת שינה אם יש חשד להפרעה | באבחנה ובמעקב השוטף |
| סוכר | סוכר בצום ו-HbA1c | כל שנה |
| כבד | אנזימי כבד ובילירובין. עלייה קלה וקבועה שכיחה ב-DM2 ולא בהכרח מחייבת בירור נוסף | באבחנה ובהמשך כל שנה |
| בלוטת התריס | TSH ו-T4 | באבחנה ובהמשך כל 3 שנים |
| שומנים בדם | פרופיל שומנים | באבחנה ובהמשך כל 3 שנים |
| עיניים | בדיקת עיניים לאיתור קטרקט ובדיקת לחץ תוך-עיני | לפי המלצת רופא העיניים |
| מצב רוח וחשיבה | שיחה על מצב רוח, ריכוז והתנהגות | באבחנה ובביקורי המעקב |
| חיסונים | שפעת ודלקת ריאות (פנאומוקוק) | לפי תוכנית החיסונים |
הגן CNBP, בקצרה
DM2 נגרמת משינוי בגן בשם CNBP בכרומוזום 3. בתוך הגן יש רצף קצר של ארבע "אותיות" (CCTG) שחוזר על עצמו. ב-DM2 הרצף הזה ארוך מאוד, לעיתים אלפי חזרות.
הרצף הארוך יוצר בתאים RNA חריג שנתקע בגרעין ו"לוכד" חלבונים חשובים בשם MBNL. בלעדיהם, חלבונים רבים בשריר, בלב ובמערכות אחרות נוצרים בגרסה לא נכונה, וכך נוצרים התסמינים. זה המנגנון המשותף ל-DM1 ול-DM2, ולכן יש ביניהן דמיון. ב-DM2 יש גם גורמים נוספים, ייחודיים לה, שמסבירים חלק מההבדלים.
בניגוד ל-DM1, ב-DM2 מספר החזרות כמעט לא מנבא את חומרת המחלה. לכן המספר בתוצאת הבדיקה לא אומר הרבה על מה שיקרה לכם.
להרחבה מדעית: הגן, החלבון והמנגנון
הגן והחלבון
CNBP (שנקרא בעבר ZNF9) נמצא בכרומוזום 3 (3q21.3). ההרחבה נמצאת באינטרון הראשון, קטע שנחתך מה-RNA ואינו מתורגם לחלבון. אצל רוב האנשים יש עד כ-30 חזרות; ב-DM2 נמצאו 75 ועד יותר מ-11,000, ובממוצע כ-5,000. הרצף ממשיך להתארך בתאי הדם לאורך החיים. בסוף רוב ההרחבות (כ-85%) נמצא רצף נוסף, TCTG, שקשור לגיל הופעת המחלה.
החלבון CNBP נקשר ל-RNA ול-DNA עשירים ב-G, עוזר לפתוח מבנים מקופלים ב-RNA ומקל על תרגומם לחלבון. הוא תומך בייצור חלבוני הריבוזום ובייצור פוליאמינים, מולקולות שהשריר צריך לתפקוד תקין. החלבון DMPK של DM1, לעומת זאת, הוא אנזים מסוג אחר לגמרי, כך שהחלבונים של שתי המחלות אינם קשורים.
מה ייחודי ל-DM2
- rbFOX1: חלבון שנקשר רק לרצף של DM2, מתחרה ב-MBNL ומשחרר חלק ממנו. זה יכול להסביר בחלקו למה DM2 מתונה יותר.
- CELF1: חלבון שעולה ברמתו ב-DM1 ומוסיף לנזק. ב-DM2 העלייה פחות עקבית.
- ירידה ב-CNBP: בעכברים וזבובים, חסר ב-CNBP גורם לחולשת שריר שמחמירה עם הגיל. אצל חולים נמצאה ירידה בשריר ובמוח, אך זה עדיין במחלוקת.
- חלבוני RAN: הרצף החוזר מתורגם לפעמים לחלבונים קצרים חריגים (LPAC ו-QAGR) שנמצאו במוח של חולים. משמעותם עדיין נחקרת.
- מיטוכונדריה: בביופסיות שריר נמצאה פגיעה ב"תחנות הכוח" של התא.
מה קורה במחקר
רוב הניסויים הקליניים כיום מכוונים ל-DM1. אבל בגלל המנגנון המשותף, חלק מהגישות עשויות לעזור גם ב-DM2, ויש גם מחקר שמיועד ל-DM2 בלבד.
מיועד ל-DM2
- מולקולות שנקשרות לרצף של DM2 ומשחררות את MBNL (שלב מעבדה)
- תרופות שמייצבות את החלבון CNBP (שלב מחקר בתאים)
- פוליאמינים לתיקון החסר שנגרם מירידה ב-CNBP (שלב מחקר בזבובים)
משותף ל-DM1 ו-DM2
- ניסוי במקסילטין במתן פעם ביום, שכולל גם אנשים עם DM2
- קוורצטין הפחית את ה-RNA הרעיל בתאים ובעכברים. עדיין לא נבדק בבני אדם, ואין להסיק מזה על נטילת תוספים
- טיפולים מבוססי RNA שמתקדמים ב-DM1 עשויים בעתיד להיות מותאמים גם ל-DM2
עדכונים שוטפים בעמוד מחקרים.
מקורות
לקוראים שרוצים להעמיק, ולצוות הרפואי.
- Myotonic Dystrophy Foundation. What is DM2. מידע למטופלים
- Schoser B et al. Consensus-based care recommendations for adults with myotonic dystrophy type 2. Neurol Clin Pract, 2019. הנחיות מעקב
- Lucchiari S et al. Myotonic dystrophy type 2 unmasked by physical activity resumption following COVID-19 lockdown. Acta Myol, 2024.
- Schoser B. Myotonic Dystrophy Type 2. GeneReviews. סקירה קלינית
- Myotonic Dystrophy Foundation. DM2 Landscape Review, 2019.
- Liquori CL et al. Myotonic dystrophy type 2 caused by a CCTG expansion in intron 1 of ZNF9. Science, 2001. גילוי הגן
- Meola G, Cardani R. Myotonic dystrophies: an update on clinical aspects, genetic, pathology, and molecular pathomechanisms. Biochim Biophys Acta, 2015.
- Tieleman AA et al. Maternal transmission of congenital myotonic dystrophy type 2: case report. Neurology, 2022.
- Damen MJ et al. Life expectancy and causes of death in patients with myotonic dystrophy type 2. J Neuromuscul Dis, 2024.
- Wendlandt M et al. Updated structure of CNBP repeat expansions in patients with myotonic dystrophy type 2 and its implication for standard diagnostics. Neurol Genet, 2025.
- Centofanti F et al. The novel (TCTG)n motif in CNBP expanded alleles in DM2. Hum Genomics, 2026.
- Sellier C et al. rbFOX1/MBNL1 competition for CCUG RNA repeats binding contributes to myotonic dystrophy type 1/type 2 differences. Nat Commun, 2018.
- Zu T et al. RAN translation regulated by muscleblind proteins in myotonic dystrophy type 2. Neuron, 2017.
- Marzullo M et al. Distinct cellular effects of myotonic dystrophy type 2 repeat-associated non-AUG tetrapeptides. Dis Model Mech, 2026.
- Benhalevy D et al. The human CCHC-type zinc finger nucleic acid-binding protein binds G-rich elements in target mRNA coding sequences and promotes translation. Cell Rep, 2017.
- Armas P et al. What's new about CNBP? Divergent functions and activities for a conserved nucleic acid binding protein. Biochim Biophys Acta Gen Subj, 2021.
- Coni S et al. Translational control of polyamine metabolism by CNBP is required for Drosophila locomotor function. eLife, 2021.
- Wei C et al. Reduction of cellular nucleic acid binding protein encoded by a myotonic dystrophy type 2 gene causes muscle atrophy. Mol Cell Biol, 2018.
- Jennings et al. The role of CNBP in brain atrophy and its targeting in myotonic dystrophy type 2. Hum Mol Genet, 2025.
- Sznajder ŁJ et al. Intron retention induced by microsatellite expansions as a disease biomarker. PNAS, 2018.
- Kleefeld F et al. Multi-level profiling unravels mitochondrial dysfunction in myotonic dystrophy type 2. Acta Neuropathol, 2024.
- Mishra SK et al. Quercetin selectively reduces expanded repeat RNA levels in models of myotonic dystrophy. NAR Mol Med, 2026.
- Alberti C et al. From molecular convergence to clinical divergence: C9orf72-ALS/FTD and myotonic dystrophy. Neurobiol Dis, 2025.